בינה מלאכותית בחינוך: הזדמנויות ואתגרים | ד"ר עמיר גפן

בשבוע בו הבינה המלאכותית לא יורדת לשנייה מהכותרות, ד"ר עמיר גפן, אחד ממרצי הליבה בתוכנית לתואר שני בטכנולוגיות למידה דיגיטלית, השתתף בערב עיון על השפעת הבינה המלאכותית על החברה, החינוך והיצירה. נפגשנו אתו לשיחה על חינוך וטכנולוגיות למידה בעידן של בינה מלאכותית.

מה בעצם קרה השבוע, שפתאום הבינה המלאכותית הפכה לשיחת היום?

יום אחד זה פשוט הגיע. הרבה שנים הבינה המלאכותית הפגינה יכולות בינוניות והייתה מן עיסוק  כזה של 'גיקים' שחוקרים ומפתחים טכנולוגיה. וכך היא המשיכה להתפתח לה, בתחילת הדרך  הרחק מאור הזרקורים, עד שיום אחד היא פשוט הגיעה לרמת בשלות שכבר מאוד קרובה, ובממדים מסוימים אולי אפילו חצתה, את גבול היכולות האנושיות. ה- AI כבר כאן ובהתאם למבחן טיורינג 'נותנת פייט' משמעותי לבינה האנושית, ולכן עכשיו כולם מתעוררים.

כדאי שנפנים שהבינה המלאכותית כאן כדי להישאר ולהתקדם, היא לא תלך לשום מקום ואנחנו נצטרך ללמוד לחיות לצד טכנולוגיות שהן לא פחות חכמות מבני אדם, ולטוב ולרע – לפחות כרגע, פחות מוטות רגשית מאיתנו.

אז איך בעצם ממשיכים מכאן?

קודם כל נושמים. הכול בסדר! הטכנולוגיה הזו מביאה איתה הרבה מאוד דברים טובים, וגם כשרשת האינטרנט נכנסה לחיינו אנשים נלחצו, ועם הזמן ראו כי טוב. זה לא שמחר בבוקר כולנו נאבד את העבודה לרובוטים. יש לנו זמן להתארגן, להבין איך להתמודד עם ההזדמנויות והמורכבויות של הטכנולוגיה, והתפקיד שלנו, בתוכנית לתואר שני בטכנולוגיות למידה דיגיטלית, הוא להכשיר סטודנטים שיכשירו בהמשך תלמידים ועובדים בארגונים בכל המגזרים, לחיות בעידן של בינה מלאכותית, הן במערכת החינוך והן בעולם העבודה וההדרכה.

הנקודה הראשונה היא לא לאסור על תלמידים וסטודנטים את השימוש. איסור שכזה הוא אקט בעל אפקט שלילי והוא גם לא יצליח. חלקנו עדיין זוכרים את הניסיון למחוק שידורי טלוויזיה בצבע ואת ה 'אנטי-מחיקון' שמיד הופיע. הרעיון הוא ללמוד לחיות עם ה- AI ככלי עזר, ולדעת איפה זה יכול לעזור לנו להתייעל ולחסוך זמן, ואיפה הטכנולוגיה לא מושלמת ולא כדאי להסתמך עליה.

סמינריונים ושיעורי בית בעידן של AI

נשאלת השאלה האם תלמידי העתיד עדיין יכינו שיעורי בית? אז בואו ניקח לדוגמה תלמיד שצריך להגיש עבודה בהיסטוריה על מלחמת העולם השנייה. קרוב לוודאי שהוא יכין אותה גם בעזרת כלים כמו ChatGPT. היות ושימוש במקורות מידע חיצוניים וכך גם העתקות תמיד היו, הדגשים שאני ממליץ לשים אליהם לב, הם איך לחנך את הילדים לגילוי נאות ולמתן קרדיט למקורות ולכלים שבהם השתמשו ברשימת המקורות שבסוף העבודה. עוד דגש חשוב עבור המורים הוא לבדוק עם הילד איך ניסח את השאלה (Prompt) למכונה. כי בעידן שבו המידע זמין כל כך, המיומנות לשאול שאלה נכונה ואינטליגנטית היא מאוד קריטית, וזה משהו שנרצה להקנות לתלמידים ואולי גם להעריך אותם על כך.
שאלה נוספת שהייתי שואל את הילדים היא מה עשית כדי לבדוק שהתשובה שקיבלת מהבוט היא נכונה. שהרי אנחנו יודעים שלפחות נכון להיום, הבינה המלאכותית איננה מושלמת. היא 'משכפלת' את הבינה האנושית אבל גם את ההטיות והטעויות, ולכן חלק מהתשובות המתקבלות עלולות להיות שגויות. ולסיום – הייתי ממליץ לוודא שבכל עבודה יהיה גם מרכיב מסוים של חשיבה מקורית, שהילדים יתרמו בעצמם. למשל רפלקציה אישית ושאלה מסכמת על איך את/ה רואה את הדברים?

אז התשובה הזו הייתה בעצם הדגמה לתפקיד של אנשי האקדמיה, החינוך והטכנולוגיה בגיבוש של כללים אתיים, התייחסויות והמלצות, שיאפשרו לכולנו לחיות לצד הבינה המלאכותית ולעשות את זה נכון באופן שיקדם את ההזדמנויות ויצמצם את האתגרים ולעיתים אף את הסכנות.

עם מי מתייעצים בעידן של AI?

עוד משהו שחשוב לזכור הוא שהרובוטים לא תמיד יהיו מנומסים. הכוכב התורן היום הוא ה- Chat GPT שהוא צ'אט מאוד מנומס ונעים הליכות. זה לא קרה במקרה – נעשתה כאן עבודה מכוונת וטובה. אבל בהמשך יהיו גם מנועים עם 'אישיות' וסגנון פחות נעימים עד כדי גסות רוח ופוגענות כך שהבחירה תהיה בידינו עם מי אנחנו מעדיפים "להתייעץ".

העתיד כבר כאן אז בואו נתכונן אליו

חשוב לציין שלצד הצ'אטים, צומחות עוד טכנולוגיות שיכנסו לתחום החינוך, הלמידה וההדרכה כמו עוזרי הוראה דיגיטליים רובוטיים, עולם המטאוורס עם אווטארים ומנועי בינה מלאכותית ועוד.
התוכנית לתואר שני בטכנולוגיות למידה דיגיטלית מכשירה את אנשי ונשות המקצוע של העתיד כגון רכזי/ות תקשוב ומנהלי/ות הדרכה בארגונים בכל המגזרים – הממשלתי-ציבורי, העסקי, ובמגזר השלישי של עמותות וארגונים חברתיים.

הסטודנטים והסטודנטיות שלנו באקדמית רמת גן באים ללמוד בדיוק את הדברים האלו, ולנו, חשוב לתת להם את הידע והכלים הכי חדשים ומתקדמים שיש, עם מרצים שבאים גם מהתעשייה וגם מהעולם המחקרי, ועם מעבדות כגון מעבדת מציאות מדומה שבהן הם פוגשים ומתנסים באמצעים ובטכנולוגיות הלמידה הכי חדשניות שקיימות כיום בשוק.

המטרה שלנו היא שהבוגרים והבוגרות שלנו יכירו את כל כלים האלו שעומדים לרשותם/ן, וידעו איך להשתמש בהם, איך ללמד אחרים להשתמש בהם, וגם אילו סייגים כדאי לשים כדי להשתמש בהם באופן נכון. בכל פעילות שלנו בטכנולוגיות למידה אנחנו מקפידים ושומרים על היבטים של אתיקה, הוגנות, שלומות ושמירת הפרטיות כך שלצד הידע והכלים אנחנו נותנים להם גם תפיסת עולם שמקנה להם נקודות זכות ויתרון בשוק העבודה.

ד"ר עמיר גפן, חבר סגל המכללה האקדמית רמת גן ומרצה ליבה בתוכנית לתואר שני בטכנולוגיות למידה דיגיטלית, מלמד גם קורס בנושא מוגנות ברשת בתוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי, וקורס בנושא "פיתוח עסקי – מרעיון למוצר" בתוכנית לתואר ראשון בניהול, חדשנות ויזמות. בנוסף לחברותו בסגל המכללה, ד"ר גפן מנהל מעבדה לבינה מלאכותית בחינוך באגף המו"פ של משרד החינוך.