המודל החדש ללימודי משפטים באקדמית רמת גן יוצא לדרך
המודל החדש ללימודי משפטים באקדמית רמת גן יוצא לדרך
פקולטה חדשה למשפטים נפתחה באקדמית רמת גן בראשות פרופ' אביחי מנדלבליט.
הלימודים ישלבו הכנה לבחינות הלשכה והתנסות מעשית, במטרה לחבר בין האקדמיה לשוק העבודה.
ישראל אינה סובלת ממחסור בעורכי דין וגם לא במוסדות שמכשירים אותם. לכן פתיחתה של פקולטה חדשה למשפטים מעלה מיד שאלה: האם השוק באמת זקוק לעוד מוסד שמעניק תואר בתחום?
הפער הזה עומד בבסיס הקמתה של הפקולטה החדשה למשפטים. מסלול הלימודים יימשך שלוש שנים ויתפרס על פני תשעה סמסטרים, אבל ההכנה לתהליך ההסמכה ולכניסה לשוק העבודה תתחיל כבר בשלבים הראשונים של התואר.
גם ההכנה לבחינות הלשכה לא תחכה לסוף המסלול. היא תהיה חלק מהלימודים ותלווה בתמיכה אישית ואינטנסיבית, כדי שהסטודנטים לא יגיעו לסיום התואר עם ידע משפטי רחב, אך בלי דרך ברורה להפוך אותו לכלי עבודה.
פחות שינון ויותר יכולת ליישם
לכן השאלה היא מה עושים עם המידע לאחר שמוצאים אותו. משפטן צריך לזהות את הסוגיה המשפטית, להשוות בין מקורות, להבחין בין עיקר לטפל, להפעיל שיקול דעת ולבנות טיעון שאפשר להגן עליו. בהתאם לכך, שיטות ההערכה בתוכנית יבדקו גם יכולת יישום, חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות.
גישה דומה עומדת בבסיס מבחן ה-NextGen Bar Exam, שמתגבש בארצות הברית ונועד לבחון כיצד מועמדים משתמשים בידע משפטי במצבים מעשיים, כך שהמטרה אינה לוותר על העומק האקדמי, אלא לבדוק אם הסטודנטים יודעים ליישם את מה שלמדו.
מכאן עולה שאלה נוספת: אילו יכולות צריך עורך דין מעבר להיכרות עם החוק?
לשם כך, בתוכנית החדשה יינתן דגש על תקשורת בין-אישית, ניסוח, אנגלית משפטית, חשיבה ביקורתית ויזמות. גם מעמדה של האנגלית המשפטית בתוכנית ממחיש את הגישה השונה. היא לא תישאר קורס משלים בשולי התואר, אלא תהיה תנאי להתקדמות בו. עורכי דין פועלים כיום מול חברות, עסקאות ורגולציה שחוצות גבולות, כך שהיכולת לקרוא מסמך משפטי, לכתוב ולהתנהל באנגלית היא כלי עבודה בסיסי.
הבינה המלאכותית נכנסת אל כיתת המשפטים
אבל קיצור זמן העבודה אינו מייתר את עורך הדין. להפך, הוא מעביר אליו אחריות אחרת. הרי מישהו עדיין צריך לבדוק אם המידע נכון, לזהות מה חסר, להבין את ההקשר ולהחליט אם התוצאה עומדת בכללים המקצועיים והאתיים.
במקום לנסות להרחיק את הכלים האלה מהכיתה, הסטודנטים ילמדו להכיר אותם ולעבוד איתם. לצד קורס בטכנולוגיה משפטית, התוכנית תעסוק גם באתיקה בעידן הבינה המלאכותית, ביושרה אקדמית, בפרטיות בעולם הדיגיטלי וברגולציה של תעשיות מתפתחות.
השימוש הטכני בכלים הוא רק ההתחלה, אבל מה קורה כשמערכת מציעה תשובה שנשמעת משכנעת, אך מתבררת כשגויה? מי נושא באחריות לטעות? וכיצד מונעים ממידע רגיש להגיע למקום הלא נכון? השאלות האלה כבר חורגות מגבולות הדיון התיאורטי ונכנסות לעבודה המשפטית עצמה, וגם את שיקול הדעת הדרוש להתמודדות איתן הסטודנטים יפתחו במהלך התואר.
שוק צפוף עם צרכים חדשים
גם אפשרויות התעסוקה אינן מוגבלות להופעה בבית המשפט או לעבודה במשרד עורכי דין. ידע משפטי יכול להוביל לתפקידים בניהול סיכונים, במשאבי אנוש, ביזמות, בשירות הציבורי, בסטארט-אפים ובחברות הפועלות בענפים מפוקחים. כאן יכול לסייע החיבור לתחומי הלימוד שכבר קיימים באקדמית רמת גן, ובהם בריאות, טכנולוגיה וניהול משברים. החיבור הזה חשוב, משום שהחלטות משפטיות מתקבלות בתוך הקשר עסקי, טכנולוגי או ציבורי, והיכרות עם ההקשר הזה עשויה להיות חשובה לא פחות מהיכרות עם הסעיף הרלוונטי בחוק.
מהכיתה אל החברה הישראלית
בראש הפקולטה יעמוד פרופ' אביחי מנדלבליט, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליט הצבאי הראשי ומזכיר הממשלה. לאחר ארבעה עשורים במערכת המשפטית, הביטחונית והציבורית, הוא יוביל את תחומי ההוראה והמחקר ויהיה שותף לעיצוב דרכה של הפקולטה יחד עם נשיא המכללה, פרופ' מוחמד ותד.
הניסיון שצבר בקבלת החלטות תחת לחץ ובמצבי מחלוקת משתלב בתפיסה שעליה נבנתה התוכנית: לימודי משפטים צריכים להכין את הסטודנטים גם להשלכות המעשיות והציבוריות של החלטותיהם. הקורסים הבסיסיים נלמדים בכל פקולטה, אך ההבדל נמצא בדרך שבה מלמדים לחשוב, במיומנויות שמפתחים ובהכנה לחיים המקצועיים.
זה למעשה המבחן שהפקולטה החדשה מציבה לעצמה: לא כמה ידע אפשר להספיק בשלוש שנים, אלא עם אילו יכולות ייצאו הבוגרים ביום שבו יקבלו את התעודה.