האם מעסיקים מסתכלים אחרת על בוגרי משפטים ממכללה?

בקצרה

התשובה המורכבת היא שהפער המסורתי בתפיסת המעסיקים בין בוגרי אוניברסיטאות למכללות הולך ומצטמצם באופן משמעותי, במיוחד במגזר הפרטי ובמשרדי עורכי דין רבים. בעבר, שם המוסד שימש כמעין קיצור דרך להערכת איכות המועמד, אך כיום מעסיקים מתוחכמים בוחנים באופן ישיר את המועמד עצמו: מיומנויותיו המעשיות, עומק הידע בתחומי נישה, ניסיון שנצבר בקליניקות משפטיות, יכולת ניתוח ואישיות. לכן, השאלה אינה רק 'איפה למדת', אלא 'מה למדת ומה אתה יודע לעשות'.

השינוי הזה נובע מהבנה שוקית פשוטה: הצלחה בעבודה משפטית תלויה פחות ביוקרה אקדמית ויותר ביכולת לספק פתרונות, לנהל משימות ולהשתלב בצוות. בוגר מכללה שמגיע עם התמחות ספציפית, ניסיון מעשי רלוונטי ומוטיבציה גבוהה, נתפס לעיתים קרובות כמועמד אטרקטיבי יותר מבוגר אוניברסיטה עם פרופיל גנרי. בעוד שבמספר מצומצם של משרדי צמרת ותפקידים ציבוריים בכירים עדיין קיימת העדפה מסוימת, רוב השוק פתוח ותחרותי ומעניק משקל מכריע לכישורים וליוזמה אישית.

מעבר לתעודה: מה מעסיקים באמת מחפשים בבוגר משפטים?

בעבר, שוק העבודה המשפטי נשען במידה רבה על שם המוסד האקדמי כ'פרוקסי' לאיכות. ההנחה הסמויה הייתה שקבלה למוסד יוקרתי וסיום הלימודים בו מעידים על יכולות אינטלקטואליות ומשמעת עבודה. כיום, מעסיקים רבים, בעיקר במגזר העסקי והטכנולוגי, מבינים שהפרוקסי הזה אינו מדויק מספיק. במקום להסתמך על שם המוסד, הם פיתחו כלי מיון ישירים לבחינת המיומנויות הנדרשות: מבחני כתיבה, ניתוח אירועים (Case Studies) בראיונות, ומשימות התנסות מעשיות. ההבנה הזו משנה את כללי המשחק עבור מי שבוחר להתחיל תואר ראשון במשפטים ומעוניין למקסם את סיכויי ההעסקה שלו.

אצלנו במכללה האקדמית רמת גן, אנחנו מחזיקים בעמדה ברורה ונחרצת: בוגר שמגיע לראיון עבודה ומציג תיק עבודות מקליניקה משפטית, פרויקט גמר יישומי בתחום מבוקש כמו דיני טכנולוגיה, או ניסיון ממשי שנרכש דרך מרכז הקריירה, מבטל לחלוטין את הדיון על שם המוסד. מעסיק פרקטי וממוקד-תוצאות לא ישאל 'איפה למדת?' אלא 'מה עשית ומה אתה יכול לתרום לנו ממחר בבוקר?'. זהו המבחן האמיתי, והוא תלוי לחלוטין בסטודנט, בבחירות שעשה במהלך התואר, וביכולתו להציג ערך מוחשי, לא בתעודה עצמה.

ההתמחות היא המנוע החזק ביותר לטשטוש ההבדלים. שוק העבודה המשפטי המודרני אינו מחפש עוד 'משפטנים כלליים', אלא אנשי מקצוע עם ידע מעמיק בתחומים ספציפיים וצומחים. בוגר, בין אם ממכללה או אוניברסיטה, שהשקיע את זמנו בפיתוח מומחיות בדיני פרטיות, קניין רוחני לחברות טכנולוגיה, רגולציה פיננסית או משפט סביבתי, הופך לנכס עבור משרדים וחברות הפועלים בזירות אלו. המומחיות הזו, כאשר היא מגובה בפרויקטים ובקורסים רלוונטיים, הופכת את שאלת מוסד הלימודים לשולית. המעסיק מחפש את המועמד שיפתור לו בעיה ספציפית, ומומחיות מוכחת היא התשובה לכך.

עם זאת, חשוב לשמור על תמונה מאוזנת. ישנם עדיין מעוזים מצומצמים בשוק שבהם למוסד הלימודים יש משקל רב יותר. מדובר בעיקר בקבלה להתמחות במשרדים הגדולים והמובילים ביותר (המכונים לעיתים 'משרדי ה-Big 5'), בתפקידי התמחות בבית המשפט העליון, ובמשרות מסוימות בפרקליטות המדינה או במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. בגופים אלו, הרגלי גיוס ותפיסות מסורתיות עדיין נותנים יתרון מסוים לבוגרי אוניברסיטאות מסוימות. עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בפלח קטן יחסית מכלל שוק ההתמחות והעבודה, וגם במקומות אלו, מצטיינים ממכללות פורצים את הדרך בהתמדה.

דוגמה מהחיים: שני מועמדים, משרה אחת בתחום דיני הפרטיות

חברת הייטק בצמיחה פרסמה משרה למתמחה עם אוריינטציה לתחום דיני הפרטיות והסכמים מסחריים. לשלב הראיונות הסופי הגיעו שני מועמדים. המועמד הראשון, בוגר אוניברסיטה מוכרת עם ממוצע ציונים גבוה, הציג ידע תיאורטי כללי בדיני חוזים ונזיקין, אך לא לקח קורסי בחירה בתחום הטכנולוגיה ולא היה יכול לדון לעומק בתקנות GDPR או בחוק הגנת הפרטיות הישראלי. הוא ציין כי 'ישמח ללמוד את התחום'.

המועמד השני, בוגר מכללה, הגיע לראיון לאחר שהשתתף בקליניקה משפטית שסייעה לסטארטאפים בניסוח מדיניות פרטיות. הוא הציג עבודה סמינריונית שכתב על העברת מידע מישראל לאיחוד האירופי, ובמהלך הראיון ניתח באופן עצמאי את מדיניות הפרטיות באתר החברה והציע שיפורים קונקרטיים. החברה בחרה במועמד השני ללא היסוס. המסקנה ברורה: יוזמה, התמחות והוכחת יכולת מעשית גוברות על יוקרה אקדמית כללית, במיוחד בתחומים שדורשים ידע עדכני ורלוונטיות עסקית.

שורה תחתונה

הדיון על 'מכללה מול אוניברסיטה' מפנה את מקומו לשאלה מהותית יותר: 'מועמד פרואקטיבי ומתמחה מול מועמד פסיבי וגנרי'. האחריות לעיצוב הקריירה עברה במידה רבה מהמוסד אל הסטודנט. תעודת סיום התואר היא נקודת הפתיחה, אך מה שקובע את מסלול ההמראה הוא סך הפעולות, הבחירות וההתמחויות שהסטודנט צבר במהלכו. מעסיקים מודרניים מחפשים שותפים לדרך, אנשים שמפגינים סקרנות, לומדים באופן עצמאי ומביאים ערך מוסף מהיום הראשון. לכן, כל סטודנט למשפטים, בכל מוסד, מחזיק בידיו את היכולת לבנות פרופיל מקצועי מנצח.

למידע נוסף בעמוד התואר