הרצאה של מר ערן זיני, מנכ"ל הבורסה ליהלומים, במסגרת ביקור של חממת היזמות

חממת היזמות של האקדמית רמת גן התארחה בבורסה ליהלומים, במסגרת ביקור אותו יזם ד"ר אלכסנדר צימרמן, ראש התוכנית לחדשנות ויזמות, עם מנכ"ל הבורסה, מר ערן זיני.

מאיה חוליאן, סטודנטית לתואר ראשון דו-חוגי בניהול ובחדשנות ויזמות, מספרת על ההרצאה המרתקת:

"מדי פעם אנו נפגשים מחוץ לכותלי המכללה ומקבלים פרספקטיבה חדשה, מוחשית והפעם קפצנו לביקור קצר בבורסה ליהלומים לפגישה עם מנכ״ל הבורסה, מר ערן זיני.

ערן פתח בהרצאה על מסע היהלום, מסע שמוביל אותנו לעולם נוצץ אך לא מוכר, תעשיה סגורה ודיסקרטית בה לא נוהגים לארח ובכל זאת, הם פתחו את דלתם עבורנו ואנחנו נכנסו בסקרנות גדולה.

מדובר בארבעה מגדלים, כאשר בכניסה לבניין שמשון, עברנו מספר תחנות אבטחה, הליכה במבוכים וליווי צמוד על ידי מאבטחים, שסיפקו לנו את התחושה שאנחנו הולכים לקראת משהו גדול, אך מסיור קצר במקום לא פגשנו בנוצץ או ביוקרה, אלא פגשנו באותה התרבות העסקית המאופיינת במסתורין וחשאיות ושמורגשת גם בין כותלי הבניין.

ממשיכים בהרצאת עולם היהלומים, שם ערן חשף אותנו לרובד עמוק יותר על תנועת היהלומים העולמית. הוא מספר כי מדובר בענף שמתחדש כל הזמן, השוק גדול ונמצא בעלייה מתמדת.

הוא מסביר שעיקר הייבוא, מקורו בתאגידים לכריה וסחר ביהלומים ברוסיה (Alrosa), דרום אפריקה (De beers) והודו ומוסיף כי מדובר בתעשייה המבוססת הון ו One Stop Shop.

אירוע מרכזי ששינה את תעשיית היהלומים כולה הוא יהלומי הדמים – ״תהליך קימברלי״. המדינות החברות ב"תהליך קימברלי" מתחייבות שהאבנים הגולמיים שיוצאים ממכרותיהן אינם משמשים למימון קבוצות מורדים, כך שסחר מצריך בתעודה המעידה מהיכן הגיעו ומי החתום על כך, תהליך שהסדיר את רישוי היהלומים, אך גם הוסיף רגולציה רבה לתהליך.

כיום הבורסה עם הפנים קדימה, כשמדברים על טכנולוגיה בתהליך התכנון, חושבים על מה ניתן להוציא מאבן גולמית שהוצאה מהמכרה, תהליך אופטימיזציה שקשור בלקוח. בסין למשל מציפים את השוק ביהלומים קטנים ומתמקדים בהוצאת כמה שיותר אבנים מאבן גולמית אחת.

אז מה הפרמטרים להערכת יהלומים מלוטשים? לפי מודל ה 4c: משקל, צבע, ניקיון וחיתוך.

את הערכת הפרמטרים מבצע מכון GIA, המכון הגמולוגי האמריקני המוביל בעולם. הוא מספק תעודה הנותנת ערך ליהלום, שמובילה לקביעת מחירון רפפורט, שכיום קובע את המחירון בשוק היהלומים העולמי ומסתכם בדולר לקראט.

בשלב המכירה, הסוחר מחויב במספר דברים: עבודה מהירה, שליטה במספרים, חישוב צעדים וכמו שערן אומר, ״שוכר טוב כיסים עמוקים״.

בתהליך זה קיימים שני מודלים: B2B – קניינים ומוכרי יהלומים בכל העולם ו B2C – הציבור הרחב, צרכנים פוטנציאליים של יהלומי מעבדה, כמו למשל סין וארה״ב, שם התופעה נרחבת ביותר וניתן להגיע ללקוחות גדולים.

בעולם המודרני יש אתגרים חדשים, תחום החדשנות לא מאפיין את תעשיית היהלומים ובסופו של יום מנכ״ל יכול לצלול למחירון, אך מכל סיטואציה צריך להבין את המרחב, איפה נמצאים ואיך אנחנו רואים את הדברים בראיית חדשנות, למשל מיקום הבורסה – החליטו להשקיע בנדל"ן, קיבלו אישורים להרחבת למגדלים והקמת המגדל הגבוה בישראל. גם יתרונות יחסיים של מרכזי סחר ביהלומים, בדובאי אין מס וכן, פן חדשנותי שנכנס בשנים האחרונות – יהלומים מגודלי מעבדה שפותחו על ידי בני לנדא במעבדה מקומית בישראל. דילמה שעלתה- מדיניות יהלומים מגודלי מעבדה, ערן שאל כיצד לדעתנו התעשייה מתייחסת לתופעה ביחס לשיטת הכרייה האותנטית והועלו מספר גישות, נוצר שיח סביב הנושא בהיבטי שיווק, ביקוש והיצע, מה מתרחש בעולם הזיופים והתשובה החד משמעית שהגענו אליה יחד היא להדגיש את הבידול ולהסביר את הייחוד של יהלומים טבעיים מכיוון שמדובר בתעשייה סגורה לשני קהלים מרכזייםB2B ו- B2C.

תחילה, ראו את היהלומים המלאכותיים כאיום שהפך להזדמנות.

טעות מרכזית היא התחושה בעולמות החדשנות כאשר נוטים לחשוב שנשנה שוק באמצעות מוצר זול, אך בתעשייה זו ההפך הוא הנכון, בחדשנות יש צורך לפצח את הבעיה השורשית בתעשייה.

כיום, אין שחקן אחד ששולט בשוק יהלומי מגודלי המעבדה, העוגה של היהלומים גדלה והתעשייה ממוקדת. היא גם נשענת על Secondary marketֿ, מעגל של יצירת קשרים.

בשלב הבא, ברצוננו לקיים את פתיחת מרכז החדשנות, לפתח פתרונות עבור תעשיית היהלומים לאורך כל שרשרת הערך שלה. המקומות לשיפור מתבטאים למשל על ידי הכנסת חברות אשראי חוץ בנקאיות מאחר וזהו תחום שמתבסס על הרבה כסף והבנקים בארץ כבדים ולא גמישים.

שאלות מעניינות שעלו במהלך ההרצאה: 

אלכסנדר: ״מדוע קוראים למקום בורסה״?

ערן: ״זו זירת מסחר, בה לכל אחד יש רישיון ובורסה מורכבת מבעלי רישיונות שעוסקים במסחר״

עמית: ״מה תפקיד המנכ״ל?״

ערן: ״הכל עובר ומתנקז למנכ״ל, עוסק בעיקר בניהול מערכת, פיתוח עסקי, התעסקות ברגולציה ואופרציה. הכל זה אנשים בסופו של דבר״, אומר ערן ויש לזכור שבזה הכל מסתכם."

צופיה: ״האם קיים מערך ניהול סיכונים בעקבות הרגולציה הרבה?

ערן: ״מדובר בעסק של הרבה סיכונים וניהול פנימי קשה מחיצוני, קהילה ששומרת על עצמה, גם מקשה על כניסה של דור חדש״