"אני רוצה להביא את הסטודנטים שלי לפרוץ את הגבולות" | הכירו את המרצה ליאור בונפיס

הכירו את ליאור בונפיס, נשיא פיליפס ישראל ומרצה בקורס חיזוי טכנולוגי בתוכנית לתואר ראשון דו-חוגי בניהול וביזמות וחדשנות.

ליאור, ספר קצת על מסלול הקריירה שלך

התחלתי את הקריירה באלביט, כסטודנט בשנה השלישית ללימודי תעשייה וניהול בטכניון. זו הייתה סביבת עבודה חדשנית, בתחום התעשיות הביטחוניות, ובהמשך עם סיום לימודי עברתי לחברת ג'נרל אלקטריק (GE) שרכשה בישראל פעילויות הדמיה רפואית מאלסינט. ב-GE ביצעתי מספר תפקידים בתחומים של העברה מפיתוח לייצור, ייצור, מו"פ ואפילו מיזוגים ורכישות (A&M). לאחר כעשור ובעקבות הצעה לנהל את מפעל המערכות של חטיבת ה-CT והרפואה הגרעינית בחיפה, עברתי לחברת פיליפס שהפכה לבית השני שלי מאז ועד היום. בהמשך יצאתי עם משפחתי לרילוקיישן מטעם פיליפס למטה החברה בהולנד, שם ניהלתי את ה-Global Operation של יחידת ה-MRI, בניתי קבוצה גלובלית עולמית של העברה מפיתוח לייצור והייתי שותף לתהליכי A&M. בתפקיד האחרון לפני חזרתי ארצה כנשיא פיליפס ישראל, ניהלתי את מערך המפעלים הגלובלי של פיליפס לייצור מערכות הדמיה רפואית, והייתי אחראי על אלפי עובדים בכל רחבי העולם. כמי שהעביר את רוב שנות הקריירה בתחום ההדמיה הרפואית, אני גאה להיות חלק מחברה שהחזון שלה הוא להשפיע על הבריאות ועל איכות החיים של מיליוני אנשים בכל רחבי העולם באמצעות חדשנות משמעותית. התחושה של יצירת אימפקט משמעותי בתחום כל כך קריטי לחיים שלנו, היא המנוע שלי.

מהו בעצם חיזוי טכנולוגי, הנושא של הקורס שלך?

כשמישהו אוהב טכנולוגיה וחושב חדשנות, הראש תמיד מחפש איך אפשר לעשות את זה יותר טוב. כל טכנולוגיה מספקת את הערך המוסף שלה, ועם חיזוי טכנולוגי אפשר לבנות מוצר שכבר בשלב התכנון והדיזיין שלו יכלול את היסודות שיאפשרו לו להיות מיוצר בעתיד בטכנולוגיה מתקדמת שלא קיימת היום. הטכנולוגיה יכולה לשרת גם את הארגון עצמו ולהפוך אותו ליעיל יותר ופרודוקטיבי יותר.

המפעלים של פיליפס הם סופר טכנולוגיים ולאורך השנים הטמענו הרבה מאוד פיתוחים שהחלו לפני שנים רבות בחיזוי טכנולוגי, עם טכנולוגיות ייצור מתקדמות כמו רובוטיקה, מערכות דאטה, אנליזה של דאטה ו-Back Up Twin Digital. לדוגמה, במרכז הייצור שלנו בחיפה, מנהל התפעול רצה לשנות את תהליך ההתקנה הידני של הדיטקטורים במערכות ה-CT. התחלנו לחשוב מה צריך לעשות כדי שזה יקרה, מאז עברו כ-6 שנים, והיום יש לנו מוצר ייחודי בעולם, ואנחנו יודעים לבדוק את המערכת לפני שהיא יוצאת ללקוח, בצורה אוטומטית לחלוטין. פרויקט חיזוי טכנולוגי נוסף שהייתי שותף בו, התמקד במערכות MRI. כל מערכות MRI צורכת כ-2,000 ליטר הליום נוזלי קר שמייצר את יכולת המגנוט. הליום הוא משאב טבע מוגבל שאוזל, מה שמשליך גם על עלויות הייצור שנמצאות בעליה מתמדת. לפני כ-7-10 שנים פיליפס קיבלה החלטה לאתגר את הלא מובן מאליו והחלה במהלך של חיזוי טכנולוגי במטרה להתמודד עם הבעיה. כיום פיליפס מובילה את שוק ה-MRI עם טכנולוגיה ייחודית ומוצר שעושה שימוש ב-7 ליטר הליום בלבד.

בעיני, חיזוי טכנולוגי קשור גם לאקוסיסטם הישראלי, כ-,Start Up Nation וליכולת שלנו לחזות מה יהיה בהמשך ואיך אנחנו מקדמים את העשייה שלנו לשם. לדעתי, הסוד הוא לפתח את היכולת להסתכל אחרת, לא להיות מקובעים למה שאנחנו עושים היום, אלא להתמקד במה שאנחנו רוצים לתכנן ולעשות מחר, ולחשוב על טכנולוגיות שאולי עדיין לא קיימות ואיך מביאים אותן למקומות אליהם אנחנו שואפים.

היום טכנולוגיות כוללות גם הרבה AI

כחברה טכנולוגית חדשנית, פיליפס מובילה בתחום ה-AI. אנחנו משלבים טכנולוגיות ומשתמשים ב-AI כדי לייצר פתרונות טובים יותר למטופלים ולצוותים המטפלים, לייעל את הדיאגנוסטיקה לטובת המטופלים, לשפר את איכות המוצר ועלות השימוש וכך להנגיש טיפולים יקרים למטופלים בכל מקום.
בישראל בכלל ובפיליפס ישראל בפרט, יש לנו יכולות AI חזקות מאוד. לאחרונה למשל, פיליפס רכשה סטארט אפ ישראלי בשם DiA שמתמחה בפתרונות AI  בתחום האולטרסאונד הקרדיולוגי. DiA פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לכל רופא לערוך בדיקת אולטרסאונד גם אם אינו מומחה בתחום, באמצעות כלי AI שמנחה אותו היכן למקם את המתמר בכדי לקבל תמונה שניתן לשלוח למומחה, לדיאגנוסטיקה. DiA זיהתה צורך להפוך את ביצוע הבדיקה לנגיש יותר ואת הפענוח שלה לפחות סובייקטיבי ובאמצעות יזמות וחדשנות, וסיפקה מענה טכנולוגי שהוא גם סקיילאבילי, במובן שניתן להנגיש אותו לשימוש בכל זמן ובכל מקום. הפתרונות של  DiAקיבלו כבר 9 אישוריFDA , מה שאפשר לפיליפס להטמיע אותם בכל מערכות האולטרסאונד שלה, והיום אנחנו מובילי שוק באולטרסאונד קרדיולוגי.

לצד כל הבשורות והחדשנות ש-AI מאפשר, חשוב במקביל, לזכור לדבר גם על ניהול השינוי. הטכנולוגיה הזו "מזיזה את הגבינה" ולא תמיד פשוט לשכנע עובדים מנוסים לשלב מערכותAI  שלעיתים עובדות בהיבטים מסוימים אפילו טוב מהם, או לשנות את התכנון, שיטת הדיזיין, והרכב כוח האדם אליו הם רגילים.

איך הגעת להרצות במכללה?

חיידק ההוראה תמיד קינן בי ואחד הדברים שאני הכי אוהב לעשות כמנהל בפיליפס הוא לתרום לפיתוח ולעיצוב הדור הבא שלנו. כשחזרתי מהרילוקיישן בהולנד, התעורר בי רצון לעשות עוד משהו מעבר לתפקיד בעבודה. במקביל הרגשתי שצברתי הרבה ניסיון וידע ופרקטיקה, וזכרתי שהלימודים האקדמיים לא באמת הכינו אותי לעשייה היומיומית בתעשייה, למקומות שהם יותר בין-אישיים ולהבנה המורכבת שנדרשת מהזוויות של בעלי העניין השונים. ד"ר אלכסנדר צימרמן, ראש התוכנית, שמח לרקום שיתוף פעולה בין העולם העסקי לאקדמיה. אני מתחיל ללמד ביוני ומאוד מתרגש.

איך המסלול שעברת יבוא לידי ביטוי בשיעורים שלך?

הנושא של חיזוי טכנולוגי מזקק בצורה הטובה ביותר את מה שלמדתי ועשיתי במהלך עשרים שנות הניסיון המקצועי שצברתי בעולמות ה-Value Chain. בכל התפקידים שמילאתי עד היום, תמיד חיפשתי לשפר את הביצועים ולדחוף קדימה. בקורס, הסטודנטים ישלבו תאוריה ולימוד מעשי, נבקר במרכז הייצור והפיתוח של פיליפס בחיפה, ונראה איך חשיבה טכנולוגית, חיזוי של ההתפתחויות הבאות ולפעמים גם הכרח של המציאות, כמו בקורונה, מובילים לפתרונות טכנולוגיים שמשפרים את איכות המוצר ומייעלים את כל קווי הייצור. יהיו גם סיורי העשרה נוספים ופגישות עם אנשי תעשייה.

מה מצפה לסטודנטים בקורס? מה חשוב לך לתת להם?

מעבר לתכנים האקדמיים, בקורס יהיה שיח אמיתי, תעשייתי על מה שקורה במציאות בשטח, והרבה דוגמאות מהיום יום לחשיבה מחוץ לקופסה וחיזוי טכנולוגי שמתורגם לעשייה. סטודנטים ובוגרים צעירים, שייכים לדור אחר, והם מסוגלים לבוא עם חשיבה אחרת לחלוטין על כלים טכנולוגיים שעדיין לא קיימים במציאות. לשם אני רוצה להביא את הסטודנטים שלי, לפרוץ את הגבולות כדי שהמציאות שהם יחזו תתממש.

מה הטיפ שלך לסטודנטים?

להגיע עם ראש פתוח וללא מחסומים חשיבתיים, לשחרר את כל הקיבעונות והציפיות, ופשוט ליהנות מהערך המוסף שיקבלו – שילוב של לימודים תיאורטיים ומציאות תעשייתית בליבה של החדשנות הישראלית.