"בעולם מורכב, היכולת לשלב בין דיסצפלינות היא כוח" | הכירו את פרופ' רינת קיטאי-סנג'רו

הכירו את פרופ' רינת קיטאי-סנג'רו, דיקנית הפקולטה למדעי החברה ולחינוך וראשת החוג של התוכניות הדו-חוגיות במכללה האקדמית רמת גן.

משפטנית מומחית במשפט פלילי וטיפולי, שמביאה איתה ניסיון עשיר בניהול אקדמי וחזון ברור לעתיד מדעי החברה.

רינת, ספרי לנו קצת על עצמך ועל הדרך המקצועית שלך

אני משפטנית, והתחום שלי הוא משפט פלילי, משפט טיפולי ומשפט וספרות. למדתי באוניברסיטה העברית והתמחיתי בפרקליטות המדינה ובבית המשפט העליון.

בסיום הלימודים עבדתי במחלקת חקירות שוטרים, אחר כך במחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) ולאחר מכן באגודה לזכויות האזרח. במקביל כתבתי את עבודת הדוקטורט שלי. אני מאוד אוהבת להתעמק בנושאים ולחקור אותם, לכן האקדמיה תמיד הייתה המקום הטבעי עבורי.

עם סיום עבודת הדוקטורט, התחלתי ללמד במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. בשנת 2019 עברתי למכללה האקדמית צפת. לימדתי שם גם קרימינולוגיה וגם משפטים וכן סמינריון במשפט וספרות, ושם התחזקה אצלי ההבנה שיש ערך עצום בחיבור של כמה דיסציפלינות. משפטים, למשל, זה לא רק חוקים ופסקי דין – זה גם פסיכולוגיה, סוציולוגיה, ספרות, היסטוריה. אם ניקח כדוגמה את המשפט הטיפולי – הוא  מחבר בין חוק לאדם ובין דין לחמלה, ומראה שהמערכת המשפטית יכולה לא רק להעניש, אלא גם לרפא ולשקם.

בהמשך הדרך במכללה האקדמית צפת, הייתי בה ראשת החוג הרב-תחומי ולאחר מכן דיקנית בית הספר למשפטים.

לאחרונה הצטרפתי למכללה האקדמית רמת גן ואני ממלאת שם שני תפקידים: דיקנית הפקולטה למדעי החברה ולחינוך, וראשת החוג של התוכניות הדו-חוגיות. זו הזדמנות מרגשת לממש את החזון שלי.

איך את רואה את התפקיד הכפול הזה?

שני התפקידים משלימים זה את זה. כדיקנית הפקולטה למדעי החברה ולחינוך, אני יכולה לראות את התמונה הרחבה – את כל התחומים שהפקולטה מציעה, את הקשרים ביניהם, ואת האפשרויות לשיתוף פעולה ולחדשנות.

כראשת החוג של התוכניות הדו-חוגיות, אני עוסקת במימוש של חזון שמאוד חשוב לי. תוכניות דו-חוגיות נפוצות בעיקר באוניברסיטאות, והמכללה האקדמית רמת גן שמאפשרת לסטודנטים לשלב מגוון רחב של תחומים, מציעה הזדמנויות שהן באמת ייחודיות. כשסטודנט לומד שני תחומים במקביל, הוא לא רק מקבל שני תארים. הוא גם מפתח חשיבה רחבה יותר, יכולת לראות דברים מזוויות שונות, ובסוף הלימודים יש לו אפשרות לבחור מה יותר מעניין אותו.

מהו החזון שלך לפקולטה?

חשוב לי מאוד לשמוע פידבק מהסטודנטים – רעיונות, מה צריך, איזה קורסים להוסיף. הם יודעים הכי טוב מה חסר להם, ועבורי אין לימוד יותר טוב מזה. גם מהמרצים אני רוצה לשמוע וללמוד. נעבוד בעבודת צוות וכל החלטה תיעשה בשיתוף עם כולם.

אנחנו חושבים גם על פתיחת מסלולים נוספים, כמו קרימינולוגיה במסגרת התוכנית לחברה והתנהגות. אני מאמינה שיש כאן הזדמנות ליצור תוכניות שיענו על הצרכים של הסטודנטים והשוק, ושישלבו בין תחומים בצורה משמעותית.

מה מייחד את הלמידה כאן?

מעבר לידע תיאורטי איכותי, חשוב לי שהסטודנטים יקבלו כלים מעשיים, חשיבה ביקורתית, והבנה עמוקה של הממד האנושי. זה מה שיעזור להם להצליח – לא רק מקצועית, אלא גם כבני אדם שיכולים להשפיע לטובה על הסביבה שלהם.

אני מאוד שמחה להיות חלק מהמסע הזה של סטודנטים שמגלים את הכוח שיש להם להשפיע ולשנות, ולדעת שאני עוזרת לעצב את הדור הבא של אנשי המקצוע במדעי החברה.

מה האתגר הגדול שאת רואה במדעי החברה כיום?

האתגר המרכזי הוא לשלב נכון בין הטכנולוגיה לבין האנושיות. אין ספק שבלי מיומנות טכנולוגית אנחנו נתקשה לתפקד בעולם המשתנה במהירות. אבל יחד עם זאת, ברור לכולם שהטכנולוגיה אף פעם לא תחליף את הטיפול והמגע האנושי.

החכמה היא למצוא את האיזון הנכון – להשתמש בכלים הטכנולוגיים כדי להיות יותר יעילים, אבל לא לאבד את מה שהופך אותנו לבני אדם: את היכולת להקשיב, להבין, להזדהות. זה נכון במיוחד במקצועות כמו עבודה סוציאלית, ייעוץ חינוכי או סיעוד, שם המגע האנושי הוא הכוח האמיתי שלנו. ואפילו במקצוע שאני מלמדת – היבטים משפטיים ואתיים במערכות מידע – השילוב הזה הוא מרכזי.

איזו עצה לדרך יש לך לסטודנטים שמתחילים את דרכם?

תבואו עם מוטיבציה ורצון ללמוד, ואז בכל מקרה תרוויחו. אל תפחדו מהמורכבות – העולם שלנו מורכב, והיכולת להבין אותו מזוויות שונות היא כוח עצום. תהיו סקרנים, תשאלו שאלות, תנסו לחבר בין דברים שנראים לכאורה רחוקים.

אני רואה עתיד שבו עולם העבודה משתנה במהירות, שבו בעיות מורכבות דורשות פתרונות יצירתיים. הסטודנטים שלנו צריכים להיות מוכנים לזה.

תזכרו שמדעי החברה זה לא רק תיאוריה – זה כלים אמיתיים לשנות את המציאות, להשפיע על אנשים, ולהפוך את העולם למקום טוב יותר.