הכירו את החוקרת: ד”ר שלומית חדד

ד”ר שלומית חדד היא מרצה בכירה וחברת מועצת התוכנית לתואר שני בטכנולוגיות למידה דיגיטלית.

במסגרת תוכנית סמינר המחקר המכללתי בהובלת רשות המחקר, תנחה ד”ר חדד את ההרצאה הראשונה בסמינר.

הרצאתה תעסוק בנושא אפקט הציטוט ואפקט המימון והמדיניות של פרסומים מדעיים בגישה הפתוחה בישראל.

ספרי בקצרה על דרכך המחקרית, מה הוביל אותך לתחום המחקר שלך?

לאחר סיום התואר הראשון בפסיכולוגיה בחינוך, והתואר השני בחינוך ובטכנולוגיות למידה באוניברסיטה הפתוחה, המשכתי למחקר דוקטורט במחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר אילן. המחקר כלל סוגת מחקר חדשה שהתוודעתי אליה בלימודי התואר השלישי: בניית וניתוח תשתיות נתונים (Big data analytics). תוצרי מחקר הדוקטורט בנושא פרסום מדעי “בגישה הפתוחה” (Open-Access) בישראל, כללו מספר מאמרים באורך מלא בכתבי עת בינלאומיים, מאמרי כנסים, והרצאות מוזמנות. לאחר הדוקטורט ביצעתי שני מחקרי פוסט דוקטורט, האחד עסק בבניית מודל ללמידה והוראה היברידית של פרחי הוראה (המחקר מומן על ידי משרד החינוך), והשני היה מחקר ביבליומטרי נרחב של כלל הפרסומים האקדמיים של חוקרים בישראל על פני 11 שנה.

מהם המחקרים המרכזיים שאת עוסקת בהם כיום?

המחקרים שלי עוסקים בשילוב טכנולוגיות, חדשנות ויישומי בינה מלאכותית והשפעתם על תהליכי הוראה-למידה, ובהוראה והתפתחות מקצועית דיגיטלית והיברידית בתקופות של חירום ושגרה. במקביל, אני עוסקת גם  בניתוח מערכות ניהול ומידע, ובחקר היבטים הקשורים למדיה החברתית. אני שוקדת על מספר מחקרים במימון  וועדת המחקר של המכללה האקדמית רמת גן (חלקם כבר בהליכי פרסום): מחקר בנושא חקר יחסי הגומלין בין מאפיינים רגשיים-חברתיים וחוסן אקדמי בעקבות מלחמת חרבות ברזל. מחקר נוסף בשיתוף עם ד”ר מור דשן ראש התכנית לטכנולוגיות למידה דיגיטלית – בנושא אסטרטגיות הוראה-למידה דיגיטליות של מורים בזמן הלמידה מרחוק במלחמת חרבות ברזל. מחקר נוסף הכולל את פרופ’ דפנה רות רבן (אוניברסיטת חיפה) ופרופ’ נועה אהרוני (אוניברסיטת בר אילן), מתבצע בימים אלו, הוא מחקר אלטמטרי העוסק בהשפעה של המדיה החברתית על עולם הפרסום האקדמי. בנוסף, בעקבות השתתפותי בפרויקט  CSI-COP – “מדענים אזרחיים חוקרים קבצי Cookies ואפליקציות”, אשר מומן על ידי Horizon 2020 של האיחוד האירופי, וכלל חוקרים משמונה מדינות באירופה, ובו הובלתי כתיבת מאמר שהתפרסם בכתב העת המכובד PLOS-ONE, הוזמנתי לקחת חלק במחקר נוסף במימון האיחוד האירופי אשר מתהווה בימים אלו ועוסק ברגולציה של מדיניות ביחס לבינה מלאכותית ושימושיה.

אילו כיווני מחקר חדשים מעניינים אותך לעתיד?

בימים אלו אני מתחילה שנה שנייה כמרצה בכירה וחברת מועצת התכנית של התכנית המצוינת לתואר שני בטכנולוגיות למידה דיגיטלית במכללה, ובין היתר, מנחה את סמינריון המחקר. המחקרים של הסטודנטים כוללים היבטים שונים של שילוב טכנולוגיות למידה ויישומי בינה מלאכותית במערכות ארגוניות ומערכות חינוך. הסטודנטים אחראים על בניית כלי מחקר מתוקפים ועל ניתוח ואיסוף נתונים בפרדיגמות מחקריות משולבות, כאשר חלק מהטכנולוגיה הנחקרת מפותחת על ידי הסטודנטים עצמם. על אף האתגר וההשקעה, ואולי בשל כך, הסטודנטים מפיקים סיפוק מהתוצרים המוגמרים ומהצלחתם. כוונתי היא להמשיך בהוראה האקדמית, ובהדרכת סטודנטים במחקרים, תוך הכוונת סטודנטים לתוצרים איכותיים שיובילו למאמרים בכתבי עת אקדמיים ולהצגה בכנסים, לצד פעילות מחקרית עם צוותי מחקר בארץ ובעולם. לבסוף, נבחרתי על-ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לפורום הצעירים במדעי הרוח והחברה לשנת תשפ”ה, ואני שמחה מאוד לייצג את המכללה בפורום מכובד זה.