"החתירה להשכלה, ללימוד והצטיינות היא המנוע האנושי שמביא אנשים להגשים חלומות"| הכירו את ד"ר ז'ק נריה

מילדות בלבנון, דרך קריירה באמ"ן מחקר ועד למשלחת ליישום הסכמי אוסלו, כיועצו המדיני של יצחק רבין ז"ל. הכירו את ד"ר ז'ק נריה, אל"מ (מיל.), יו"ר מועצת המנהלים של המכללה האקדמית רמת גן, פעיל ציבור, סופר, דירקטור, וחוקר בכיר בנושא המזה"ת במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

ד"ר נריה, אתה איש רב פעלים, איפה הכל התחיל מבחינתך?

נולדתי בלבנון לאב רוסי ואמא שהגיעה מרודוס, ומה ששינה את חיי זו ההתעקשות של אמי על השכלה. "תסיים את הבגרות, ואח"כ – תעשה מה שאתה רוצה" היא אמרה לי, וזה בדיוק מה שקרה. סיימתי את התיכון ובגיל 17 עליתי לבדי לארץ. נכנסתי ישר לעתודה האקדמית, שם למדתי לתואר ראשון בהיסטוריה של ארצות האסלאם, והתגייסתי לצבא.

ספר קצת על הקריירה הצבאית שלך

התחלתי כקצין צעיר בצנזורה הצבאית ובמלחמת יום כיפור עברתי לאמ"ן מחקר, שם שירתי בתפקידים שונים קרוב ל- 20 שנה, למעט גיחה של 3 שנים לתפקיד נספח צה"ל בצרפת, בלגיה ולוקסמבורג. במקביל לשירותי הצבאי המשכתי בלימודי לתואר שני בלימודי המזרח התיכון,  ולאחר מכן לדוקטורט בפילוסופיה מאוניברסיטת תל-אביב.

מדברים היום הרבה על קונספציה

אני זוכר את עצמי כסגן צעיר וחוצפן, לאחר מלחמת יום כיפור, כשטענתי בפני ראש אמן שלא יכול להיות ששמים אנשים שלא מבינים מילה בערבית בתפקידי מחקר במודיעין. למחרת שובצתי לתפקיד כזה. כמה שנים מאוחר יותר, שוב הייתי בדעת מיעוט כשצפיתי את ביקור סאדאת בירושלים. לצערי, כראש הענף המצרי, גם הייתי היחיד שזיהה שהוא מועמד לרצח, וצדקתי. גם הנבואה שלי שסדאם חוסיין ירה על ישראל 40 טילים, במלחמת המפרץ, התממשה כמעט במלואה, הוא ירה לעברנו 39 טילים. פספסתי באחד.

ומשם המשכת למשרד ראש הממשלה

כן. השתחררתי בדרגת אל"מ ומוניתי לתפקיד יועצו המדיני של יצחק רבין. ליוויתי את רבין עד לאחר חתימת הסכם עזה ויריחו במאי 94, ומאז הקדשתי את עצמי למחקר אקדמי בנושא המזרח התיכון. כתבתי מאות מאמרים ומספר ספרים שהופצו גם בחו"ל, ובמקביל מילאתי גם תפקידים ציבוריים. בין היתר, והייתי אחראי על הקשרים הבינלאומיים בהסתדרות הכללית, ושימשתי כיו"ר הקרן ההומניטרית הישראלית, תפקיד בו גייסתי 30 מיליון דולר לטובת פרויקטים חברתיים.

ב-11 השנים האחרונות אני חוקר בכיר בנושא המזרח התיכון במרכז הירושלמי לענייני ציבור וביטחון ומשמש גם כפרשן בענייני ביטחון וחוץ במספר רשתות בינ"ל (ראיון עם ד"ר נריה ל"כאן מורשת", בעקבות טבח 12 הילדים במג'דל שמס). בנוסף, מזה מספר שנים שאני מכהן בתפקיד חבר מועצת המנהלים של המכללה האקדמית רמת גן ולאחרונה התמניתי ליו"ר המועצה. אני מקווה שאמלא את התפקיד ואייצג את המכללה על הצד הטוב ביותר.

התמזל מזלך להיות בצמתים היסטוריים רבים, מה האירועים הכי מרגשים ומשמעותיים בקריירה שלך?

הזדמן לי להיות המתרגם של בגין בביקור הראשון במצרים, הייתי מעורב בתהליך השלום ועידת מדריד, במשא ומתן על רון ארד, ובהכנות לקראת אוסלו. השתתפתי בפגישות עם קלינטון, האפיפיור וערפאת ורבין תמיד היה מציג אותי במילים "הוא מלבנון". משם גם נולד השם של אחד מספרי "הלבנוני – מסע בין ביירות לירושלים".

עוד אירוע מרגש במיוחד שאני זוכר היה בשנת 82', במלחמת לבנון הראשונה. נשלחתי למשימות ללבנון ובאחת השבתות לקחתי את החיילים שלי לבקר בפנימייה שבה למדתי, באזור הנוצרי בהרי הלבנון. המתנו בכניסה ופתאום, בזווית העין, ראיתי מישהו מוכר, בגלימת כומר. זה היה אנטואן שלמד איתי בתיכון. הרגעתי אותו שרק באתי לבקר, ושאין לצה"ל שום עניין עם בית הספר.
לאחר כמה דקות הגיע מנהל בית הספר, האב מרנסן. מרנסן, שבתקופת לימודי שם היה בתפקיד הגזבר, הוא גם זה שהניע אותי לנסוע לישראל בסוף התיכון, למרות שקיבלתי מלגת לימודים בצרפת. "אתה תיסע לישראל – שם זקוקים לגברים", כך אמר לי, ושינה את חיי.
המנהל התקרב אלינו, רועד כולו, ושאל אותי בצרפתית "מה באת לעשות כאן?" ואני עניתי לו "זה ז'ק, זה ז'ק". הוא כבר היה כבד ראיה ושם את הידיים שלו על הפנים שלי, ובאותו רגע, כולנו, כולל החיילים שהיו איתי, פרצנו בבכי. זכינו לאירוח כיד המלך ושבועיים לאחר הביקור נודע לי שהוא נפטר. סגרתי מעגל.

ד"ר נריה, לסיום, מה המסר שלך לסטודנטים במכללה?

המסר שתמיד הולך איתי, מהבית בו גדלתי וגם מתוך ניסיון חיי, הוא שהחתירה להשכלה ללימוד והצטיינות היא המנוע האנושי שיביא אותך להגשים חלומות. אני רואה בהשכלה את האלף בית של כל החשיבה על החיים, באמצעותה אתה מפתח את האישיות וזה גם האמצעי שמוציא אנשים ממעמד אחד למעמד אחר. כילד, אמי לקחה הלוואות בריבית קצוצה של 50% כדי לממן את לימודי, וכשהייתי מפקד בצבא עשיתי הכל כדי לעזור לחיילים שלי ללמוד תואר שני ותואר שלישי, כשאח"כ הם תמיד חזרו לצבא טובים יותר ומנוסים יותר.