"הידע כל הזמן משתנה – מה שחשוב זה לדעת איך ללמוד" | הכירו את ד"ר חיים אמסל

הכירו את ד"ר חיים אמסל, ראש החוג הנכנס לתואר שני בניהול השינוי וייעוץ ארגוני וראש היחידה לקידום ההוראה והלמידה (היל"ה).

פסיכולוג ארגוני ותיק עם ניסיון של 35 שנה בייעוץ לארגונים מובילים במשק שמביא איתו חזון ברור: להכשיר את הדור הבא של יועצי הארגונים לא רק לדעת – אלא לעשות.

חיים, ספר קצת על עצמך ועל המסלול המקצועי שלך 

אני בעצם תוצר של המפגש בין פסיכולוגיה לארגונים. למדתי פסיכולוגיה בתואר ראשון בעברית בירושלים, וזכיתי להיות תלמיד של דני כהנמן ושל עמוס טברסקי. המשכתי לתואר שני בפסיכולוגיה תעסוקתית-חברתית באוניברסיטת בר אילן, את הדוקטורט עשיתי באוניברסיטת Alliant בקליפורניה ולמדתי גם הנחיית קבוצות דינמיות במכון של UCLA. 

אני עובד בייעוץ ארגוני 35 שנה. חלק מהזמן – בצבא, ובהמשך, באזרחות, עבדתי עם החברות והארגונים הגדולים והמובילים במשק – טבע, אם סיסטמס, הבנקים הגדולים ובנק ישראל, עיריית תל אביב, פורום 15 הערים החזקות בארץ, וגם עם ארגונים ללא מטרות רווח, כמו בית חולים אלין, בית איזי שפירא והסוכנות היהודית.  

בנוסף, שימשתי כחבר בוועדה המקצועית של משרד הבריאות בתחום הפסיכולוגיה הארגונית ובמזכירות הארגון לפיתוח ארגוני בארץ, אני חבר באיגוד הפסיכולוגים האמריקאי והרציתי ב- 7 אוניברסיטאות, בארץ ובחו"ל. אני מאוד אוהב ללמד.  

במה אתה מתמחה? 

ההתמחות שלי היא בניהול חדשנות. פיתחתי מודל עבודה שאומץ על ידי ארגון Young American Business Trust שמסונף לאו"ם ומפתח חדשנות בכל יבשת אמריקה. גם ייצגתי את מדינת ישראל באו"ם בכמה כנסים בנושא. 

כרגע אני מפתח תחום ידע חדש שנקרא למידה אסטרטגית. בניתי קבוצת חוקרים בינלאומית בשביל לפתח את זה, אפילו ה- AI עוד לא יודע לתת על זה תשובות. התחום עוסק בשינוי הלמידה, מלמידה פאסיבית כשהתלמיד יושב בכיתה והמורה יודע הכל, ללמידה פרואקטיבית, שבה הסטודנט מחליט מה הוא רוצה ללמוד, האחריות ללמוד היא שלו והוא צריך לגייס את המרצה ללמד אותו את זה. זו למידה עצמית שמפתחת סקרונות ואחריות – מיומנויות שהופכות להיות קריטיות בעולם שבו הכל משתנה.  

מה החזון שלך לתואר השני בניהול השינוי וייעוץ ארגוני?

החזון שלי הוא להפוך את החוג לתואר שני בניהול השינוי וייעוץ ארגוני לתוכנית הכי יישומית בארץ, והמטרה היא שהבוגרים שלנו ייצאו עם כלים יישומיים, ותיק עבודות שהם יוכלו להראות במקומות עבודה.  

השיעורים נבנים מהעתיד להווה – לפי מה שהיועץ הארגוני או המנהל נדרשים לעשות בשטח, כדי שהסטודנטים יצאו עם תיק עבודות מעשי וכלים אמיתיים לעולם העבודה, לא רק עם ידע תיאורטי. 

מה הכי חשוב לך שהסטודנטים יקבלו? 

הייתי רוצה שהם ייקחו איתם את התחושה שהם מסוגלים ללמוד כל דבר, בכל שלב בחיים. 

חשוב לי גם שהסטודנטים ייהנו מהלימודים, שהם יצאו עם היכולת ללמוד, שזו הלמידה האסטרטגית, ושהם יצאו עם הון פסיכולוגי, שזה היכולת להתמודד עם אתגרים. בעולם המודרני הידע מתפתח כל כך מהר שאנחנו כל הזמן צריכים ללמוד. ואז – אם יש לנו המון ידע, ללא הון פסיכולוגי אנחנו לא מיישמים אותו. אבל כשיש לנו את ההון הפסיכולוגי, גם אם חסר לנו ידע, אנחנו נחפש אותו כי אנחנו מרגישים שאנחנו מסוגלים ללמוד אותו.  

הרבה מהסטודנטים באקדמית מגיעים עם ניסיון מהעבודה ועם תארים בתחומים אחרים כמו: משפטים, כלכלה ואפילו קרימינולוגיה וחינוך, אז יש הרבה ידע בכיתה. אני מעודד דיונים והשתתפות ערה כי האקדמיה זה המקום הבטוח שלהם להביא את עצמם ולהיות חופשיים להגיד מה שהם רוצים.  

בעידן של שינויים כל כך מהירים, ייעוץ ארגוני עדיין רלוונטי? 

בוודאי, לאורך כל תחנות החיים שלנו אנחנו מקבלים שירות מארגונים שונים, והייעוץ הארגוני מתרגם את החוויה האישית כלקוח  שכולנו מכירים, לאיך שהדברים נראים מבפנים. ארגונים עוברים טלטלות וימשיכו לעבור אותן, אפילו בקצב מואץ יותר, כך שבהחלט נראה שהמקצוע הזה ימשיך להתפתח ויישאר חיוני.   

מה אתה מאחל לסטודנטים שלך? 

להיות סקרנים, לשאול שאלות, לשחק עם הרעיונות ולא לפחד לטעות – כי ככה לומדים.