“העבודה בכירורגית מאוד מאתגרת אבל לגמרי שווה את זה” | הכירו את הבוגר אמיל סידי

נפגשנו לשיחה עם אמיל סידי, סגן אורתופדיה טראומה באיכילוב, עליו כבר סיפרנו בעבר כשזכה, כסטודנט, בתואר “עובד מצטיין” של בי”ח בלינסון.  סידי, בוגר תוכנית הסיעוד במכללה, נשוי לקרינה, עליה הוא אומר שהיא “אשת חיל, בלעדיה לא הייתי מצליח ואני מצדיע לה כל יום מחדש”, ואב לאגם בת 4 ורומי בת 3.

אמיל, מה הביא אותך לתחום הסיעוד?

התחום תמיד בער בי. זה התחיל בגיל 16 במחויבות אישית במד”א, ואחרי הצבא החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות ונרשמתי ללימודים במכללה. זו הייתה תקופה מאתגרת, עשינו המון התנסויות בכל הארץ, וכל התנסות תרמה לי משהו. אני זוכר במיוחד את המרצה לפרמקולוגיה, נינה פיטליק  שהייתה קשוחה מאוד, וזה מה שנתן לי את הבוסט והרצון להוכיח שאני יכול. אחד היתרונות הגדולים של הלימודים במכללה הוא שיכולתי לעבוד חצי שבוע. עבדתי כסטודנט בבי”ח בלינסון, במחלקה הכירורגית, וזכיתי בתעודת עובד מצטיין של כל בית החולים. כשסיימתי את הלימודים רציתי לעבוד בחדר ניתוח, והיות ולא היו תקנים בבלינסון, הגעתי לאיכילוב.

העבודה בחדר ניתוח היא מאוד תובענית, זה ממש ה- Hard Core  של האינטנסיביות אבל אני תמיד שואף גבוה. ההכשרה היא On the Job ביחד עם קורס על-בסיסי ושעות התנסות ואח”כ נכנסים לעומק של תחומים ספציפיים כמו כלי דם, ריאות, השתלות  – יש אצלנו את הכול. אחרי שנה וחצי מוניתי לראש צוות אורטופדית טראומה, ובימים אלו, אחרי 3 וחצי שנים במחלקה, אני נכנס לתפקיד הסגן.

מה אתה הכי אוהב בעבודה?

קודם כל אני מאוד אוהב את האינטראקציה שלי עם הכירורגים, אנחנו עובדים איתם בצמוד, משתתפים בישיבות, והכימיה בינינו חייבת להיות מעולה.
דבר שני, העבודה מאוד מאתגרת אבל לגמרי שווה את זה. אנחנו שותפים למהלך הניתוח ולכן נדרש לדעת המון תחומים ברמה מושלמת. התחום הכירורגי מאוד אינטנסיבי, אדרנלין ללא הפסקה, מהבוקר עד הלילה, ואני בא לעבוד, מגיע עם חיוך כל בוקר, נהנה מכל רגע, ויוצא עם חיוך כל ערב.

מה היית מייעץ למי ששוקל לעבוד בתחום ולסטודנטים שלומדים עכשיו סיעוד?

לשאוף בגדול, לחלום גבוה ובסוף זה יקרה. תהיו חזקים הכול עובר, זה קשה בהתחלה אבל מתוק בסוף. אם אתם רוצים לעבוד בחדר ניתוח, תדעו שלא מצפים מכם להיות מושלמים אבל כן מצופה מכם להשקיע, וכדי להישאר ולהצליח שם חייבים ממש לאהוב את זה.

ולאן היית רוצה עוד להתקדם?

התכנון שלי זה לנהל את כל המערך של חדר הניתוח באיכילוב ואח”כ עוד נראה.