"העבודה גורמת לכולנו לרצות לשאוף ליותר" | הכירו את הבוגר איציק אמסילי

שיחה עם איציק אמסילי, אח במחלקת טיפול נמרץ ילדים בבי"ח גליל מערבי, בוגר תוכנית הסיעוד במכללה ובעל תואר שני במנהל ומדיניות בסיעוד. איציק מתגורר בשלומי, נשוי לענבל, רופאה ואב לנדב (5) והראל (3).

איציק, איך הגעת לתחום הסיעוד?

ניסיתי כל מיני כיוונים כולל לימודי הנדסה בטכניון אבל תמיד הרגשתי שאני לא בייעוד שלי. כשסבתא שלי, ז"ל, חלתה ואושפזה, ביקרתי, לראשונה בחיי, בבית חולים, וכשנחשפתי לעבודה של האחיות הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות.

התחלתי לעבוד בבי"ח כאלונקאי ובהמשך ככוח עזר, והחלטתי להירשם ללימודי סיעוד. גרתי בשלומי וחיפשתי מקום שתהיה בו אווירה אקדמית ושמעבר לידע המקצועי, אוכל להתפתח בו ושיהיה לי ממי לקחת בו דוגמה. ככוח עזר מאוד התרשמתי מרמת הידע של הסטודנטים שהגיעו מהאקדמית רמת גן, והתבלטו לטובה. הגעתי לראיון במכללה וכשהבנתי מי צוות המרצים, ידעתי שזה המקום בשבילי. זו הייתה אחת ההחלטות הטובות שעשיתי בחיים. מכל מרצה שהיה לי לקחתי משהו לחיים, וכל מי ששומע מי היו המורים שלי, אומר לי שזכיתי ללמוד אצל הטובים ביותר.

לקראת סוף התואר התחלתי לעבוד כסטודנט לסיעוד, במקביל גם התחתנתי ונולד לי ילד, וזה יתרון נוסף של המכללה שאפשרה לי לפתח את החיים שלי, לצד התואר. בזכות האיזון בין הלימודים ליתר החיים, והעובדה שצוות המנהלה וההוראה היה כל כך נגיש וזמין, ועזר בכל בעיה, התקופה עברה לי בכיף, וסיימתי בהצטיינות. המשכתי ללימודי תואר שני במנהל ומדיניות בסיעוד בצפת, סיימתי בהצטיינות נשיא, קיבלתי גם הצעה להמשיך לדוקטורט, אבל בער בי לעבוד.

איך העבודה במחלקת טיפול נמרץ לילדים?

כשהגעתי לבית חולים הגליל המערבי, מנהלת הסיעוד הציעה לי להצטרף לטיפול נמרץ ילדים. הסכמתי, קצת בחשש, אבל עם הידע שהגעתי אתו, השתלבתי במהירות. העבודה במחלקה אינטנסיבית ולא קלה, גם פיזית וגם רגשית, אבל היא מאתגרת, מעניינת ומרשימה. זו עבודה שהולכים לישון איתה וקמים איתה, אבל היא לא פוגעת לי בחיים האישיים, והיא גורמת לכולנו, הצוות, לשאוף ליותר. אני למשל מוביל כרגע מחקר על חווית הטיפול בילדים מונשמים כרונית, בבית.

אני אוהב לראות את השמחה של הילדים שמשתחררים מהמחלקה. הם יודעים להעריך ובאים לחבק ולהודות, וההצלחות נותנות לנו הרבה כוח להמשיך לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב.

מה המסר שלך לסטודנטים לסיעוד בהווה ובעתיד?

בסיעוד נדרשות הרבה יכולות מקצועיות, אישיות ונפשיות והמרצים בתואר נותנים המון דוגמה אישית. סיעוד זה מעבר ללתת תרופה או אוכל, זו ראייה מערכתית, לראות את המטופל והמשפחה ולשים את המטופל במרכז, ואני יצאתי כל כך מוכן מהלימודים, שלא היה לי הרבה פערים להשלים.

ומה התוכניות שלך קדימה?

לסיים את הקורס העל-בסיסי בטיפול נמרץ ילדים ולהמשיך להיות חלק מהאקדמיה, כדי לקדם את מקצוע הסיעוד הן במחקר והן בהוראה. חשוב לי לתת יד לשיפור תדמית הסיעוד בישראל, כדי שיבינו שסיעוד זה עולם ומלואו וזו פרופסורה שמצריכה המון ידע והשקעה.