"הפרקטיקום היה Game Changer, וכבר יש השמות" | ראיון עם המרצה גל הורוביץ

הכירו את גל הורוביץ, מרצה בתוכנית לתואר ראשון בניהול מצבי חירום ומשבר, ומנהל מחלקת היערכות לחירום באגף הביטחון בעיריית רמת גן.

גל, ספר קצת על עצמך

אני מנהל מחלקת היערכות לחירום בעיריית רמת גן, באגף הביטחון. המחלקה אחראית לדאוג למוכנות מלאה של העיר למגוון מצבי חירום ואסון ע"י הכשרת מתנדבים, כתיבת נהלים, כוח אדם, מערכות מחשוב מתקדמות וממשקים עם המשטרה, מד"א, כבאות, פיקוד העורף ומשרדי הממשלה.

בכל רשות מקומית יש פונקציה שאחראית על היערכות הרשות לחירום. גודל הגוף הזה הוא פונקציה של גודל הרשות והחשיבות שהעירייה נותנת לנושא. רמת גן היא מהמובילות בתחום. זה בעצם לקום בבוקר ולחשוב מה התושב צריך בחירום, דרך העיניים שלו. מנהל אגף ביטחון ומנכ"ל העירייה רצו שהעירייה תהיה מוכנה באופן עצמאי לחירום, ושתוכל לספק את השירותים בעצמה, עם כמה שפחות תלות בגורמים חיצוניים.

בדרך כלל היערכות לחירום זה תפקיד נוסף של מישהו. אצלנו רצו שיהיה בעל תפקיד ושתהיה מחלקה שזה התפקיד שלה, במשרה מלאה, שתכיר את המקצוע ואת הדרישות, ושהתהליכים יהיו מתמשכים לבניית מוכנות מלאה וצופה פני עתיד.

אני מתעסק בחירום כבר 13 שנה. עשיתי תפקידים במגזר הציבורי כולל כאחראי חירום של מחוזות דרום ואשקלון במשרד הבריאות ואחראי על המפעלים החיוניים והיערכות כוח אדם לחירום במשרדי הממשלה – במשרד העבודה. יש לי תואר שני בתחום ואני בוגר הכשרות של פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית.

איך הגעת למכללה?

פרופ' קובי פלג, ראש התוכנית, הזמין אותי לתת הרצאת אורח. בהמשך, הסטודנטים ביקרו במחלקה, התחלנו עם הפרקטיקום ועכשיו אני גם מרצה על ניהול פרויקטים בחירום. אני מאוד נהנה ללמד ושמח שדווקא ברמת גן יש מכללה שמלמדת את התחום הזה.
הייחודיות והחידוש של התוכנית הם בהבנה שחירום זה מקצוע בפני עצמו, הלימודים אצלנו לא מיועדים רק לאנשים שכבר עובדים בתחום או שיש להם רקע קודם, וכל סטודנט בוחר התמחות מקצועית.

מה הבוגרים מספרים על הפרקטיקום?

הסטודנטים אמרו שזה היה Game Changer, תהליך מאוד משמעותי שבו הם ביצעו פרויקט בארגונים אמיתיים, עם אילוצים אמיתיים של כספים, משאבי אנוש וסדרי עדיפויות.
בעקבות ה- 7.10 החלטנו שהכי נכון יהיה לשלוח את הסטודנטים לרשויות המקומיות, שגם מתמודדות עם מפונים, וגם בתקופת הקורונה – הם שנתנו את המענים לאזרח.
קלטנו 3 קבוצות סטודנטים בעיריית רמת גן, ועוד קבוצות בעיריות נוספות – חולון, באר שבע, יהוד, יבנה, קריית מלאכי, פתח תקווה, כפר סבא, שדרות, אשדוד, בית שמש, בת ים והרצליה.

מאז סיום הפרקטיקום סטודנט אחד נקלט אצלנו לעבודה, וסטודנטית נוספת נמצאת בתהליך קליטה בעיריית יבנה, שם עשתה את הפרקטיקום.

הפרקטיקום הוא התחלה של תיק העבודות, הסטודנטים יוצרים קשרים, צוברים ממליצים וגם אם ילכו אחר כך לרשות אחרת, הם כבר יודעים לדבר את השפה.

איזה פרויקטים הסטודנטים עשו בעיריית רמת גן?

קבוצה אחת יצרה תיקי מידע גיאוגרפי לפי רובעים – מרפאות, חנויות מזון, מקלטים וכו', הן עבור העירייה והן עבור המשטרה, הכבאות ומד"א.

הקבוצה השנייה מיפתה חניונים שישמשו כמחסות המוניים לחירום, כולל תוכנית למתן שירותים בסיסיים. התיקים שהסטודנטים הכינו יסייעו לעירייה למתן מענה לאלפי תושבים שלא היה עבורם פתרון קודם.

הקבוצה השלישית הכינה תיק נהלים מאוד מקיף לפרויקט החילוץ וההצלה העירוני. הסטודנטים עבדו עצמאית ואחד הדברים שעלה מהעבודה שלהם הוא שיש פער במענה לתושבים עם מוגבלות בנגישות. בעקבות זאת פנינו לנגישות ישראל, והוספנו הכשרות בנגישות בחירום.

כל הרשויות שעבדו איתנו השנה בפרקטיקום רוצות להמשיך גם בשנה הבאה, ועיריות נוספות מבקשות להצטרף. גם ברשות החירום הלאומית מרוצים שיש להם עכשיו מאגר של בעלי תפקידים שמוכשרים לחירום, עם תואר ראשון וניסיון מעשי.

לאחרונה הצגתי את הפרויקטים בכנס וועדת מל"ח של הרשות. עשינו שם התקדמות משמעותית והיה לי חשוב שראש העיר ידע מה הסטודנטים עשו.

מדוע החלטתם להפיץ בימים אלו חוברת חירום לתושבים?

רצינו להרגיע את התושבים שהעירייה מוכנה לחירום, וגם רצינו שהם יהיו אקטיביים. שידעו מראש מה מצופה מהם, מה לקנות ואיפה המרפאה, שידעו שאולי כמה שעות לא יהיה חשמל, או מים. היה לנו מאוד חשוב שהחוברת תהיה פרקטית לתושב.
היה מאתגר להיות הראשונים שהוציאו חוברת כזו. רשויות חששו להוציא הנחיות כדי לא להדאיג את התושבים שמחר בבוקר יש מלחמה.