כיצד הבינה המלאכותית משפיעה על טכנולוגיות הלמידה? | שיחה עם ד"ר מור דשן

ד"ר דשן, האם אנחנו בפתחו של עידן חדש בטכנולוגיות הלמידה?

זה בהחלט נראה ככה. רבים מהעוסקים בטכנולוגיה והדרכה נחשפו כבר בעבר לבינה המלאכותית הג'נרטבית (היוצרת) בצורה כזו או אחרת, אבל בדצמבר 2022, ChatGPT נחשף לציבור הרחב, והביא אתו שינוי שמתרחש בקצב שלא דומה לשום דבר שהכרנו בעבר. זאת בשונה מכניסתן של טכנולוגיות קודמות כמו מנוע החיפוש של גוגל, הרשת החברתית פייסבוק, או הטלפונים החכמים, שאמנם שינו את האופן שבו אנחנו מתפקדים וצורכים טכנולוגיה, אך השינוי התרחש באופן הדרגתי בקצב איטי בהרבה.
אמנם ChatGPT היה כלי הבינה המלאכותית הראשון שפרץ לתודעה שלנו, וכרגע בגרסת התשלום, הוא כנראה גם הכלי המתקדם ביותר שיש, אבל בחצי השנה האחרונה אנחנו מוקפים ומוצפים בעשרות כלי בינה מלאכותית נוספים, אשר צצים כמו פטריות אחרי הגשם. והציבור הרחב לא חושש, ומתנסה, רואה שזה עוזר לו – ומזדרז לאמץ. אומדן המשתמשים בתום חצי שנה עומד על כמיליארד, מספר חסר תקדים בפרק הזמן הקצר הזה.

בחודשים הללו, גם התוכנית שלנו לתואר שני בטכנולוגיות למידה דיגיטלית עברה שינוי משמעותי. עסקנו בבינה מלאכותית גם לפני, ושילבנו כלים וידע בתחום. הסטודנטים בתוכנית שלנו מגיעים אלינו בעקבות ההבנה הכוללת שתחום הלמידה עובר שינוי משמעותי בשנים האחרונות, והפלטפורמות הדיגיטליות מציעות אופציות והזדמנויות הדרכה ולמידה שלא היו זמינות לפני כן. אנחנו ממעטים לעסוק בפדגוגיה שבה מורים או מדריכים מעבירים מידע באמצעות הוראה פרונטלית, ומעדיפים לומדים פעילים אשר יכולים ללמוד מכל מקום וזמן, בסיוע מגוון רחב של טכנולוגיות דיגיטליות. כלים כמו לומדות, סרטוני וידאו, פודקאסטים יישומי מציאות מדומה, מציאות רבודה, וגם רשתות חברתיות, מאפשרים לנו ליישם באופן טוב יותר תאוריות למידה מתקדמות. אבל, עכשיו, עם מגוון רחב כל כך של יישומי בינה מלאכותית – האפשריות הן כבר אחרות לגמרי, וההזדמנויות רבות.

לצד ההתלהבות, צריך כמובן לקחת בחשבון גם סוגיות אתיות, שנדרש להתייחס אליהן כחברה.

אילו אפשרויות חדשות נפתחות בפני צוותי ההוראה והלומדים עצמם?

לצוותי הוראה, מפתחי תכנים ובוני תוכניות למידה – כלי הבינה המלאכותית מקצרים תהליכים ומאפשרים להפיק מגוון רחב של תכני למידה, באיכות גבוהה, בזמן מהיר יחסית, ובקלות רבה. בין השאר ניתן להפיק מערכי שיעור מקצועיים, לכתוב תסריטים, ולהמיר טקסטים לסרטוני וידאו, לפודקאסטים ולמצגות.

ואם נסתכל על האפשרויות מבחינת הלומדים, הרי שאלו יוכלו ליהנות מניהול דיאלוג מתמשך עם צ'אט-בוטים, בעלי ידע עצום, וללמוד בעזרתם מגוון עצום של נושאים. כאשר לומדים מנהלים שיח עם צ'אט-בוט ג'נרטיבי, הם יכול לשתף אותו בגיל שלהם, ברמת המומחיות הנוכחית שלהם בנושא, ולבקש ממנו הסברים, לבקש שישאל שאלות, יספק תשובות, ואפילו לבקש ממנו שייתן להם תרגילים, יבדוק איך הם פתרו אותם ויסביר להם איפה טעו.
למעשה הבינה המלאכותית, עשויה להגשים את החלום של אנשי ההדרכה כי יש לה פוטנציאל לאפשר הוראה מותאמת, ללא צורך בכתיבת תסריטים נפרדים למשתמשים ברמות ידע שונות.

חווית הלימוד עם הצ'ט-בוט היא כמו ללמוד עם "חבר טלפוני" או מורה פרטי צמוד, שמאפשר ללומדים לתרגל שוב ושוב, כמה שצריך, ובלי להתבייש מחברים או מהמורה, אם תהליך הלמידה מתארך. אנחנו אפילו יכולים להגדיר לבינה המלאכותית איזה סוג של לומדים אנחנו, מה עוזר לנו ומה מפריע לנו. למשל, אפשר לבקש ממנו שיעיר לנו על טעויות בעדינות, או שייתן לנו יותר דוגמאות כי זה מסייע לנו להבין את החומר. הצ'ט-בוט לומד אותנו, מתאים את עצמו אלינו, ואנחנו מקבלים חווית למידה ממישהו שמבין אותנו ואת מה שאנחנו צריכים.

אילו מיומנויות הבינה המלאכותית דורשת?

אמנות שאילת השאלות (Prompting Engineering) היא קריטית, כי אם נתנסח בצורה רדודה ולא מקיפה, לא נקבל את התשובות שציפינו להן. לכן צריך ללמוד איך לדמיין את התוצר שאנחנו רוצים לקבל, ואיך לנסח את מה שאנחנו רוצים בצורה הכי מפורטת ומדויקת. בתוכנית שלנו יש קורס ייעודי של ד"ר עמיר גפן בנושא "יישומי בינה מלאכותית" וגם בשאר הקורסים אנחנו משלבים כלי בינה מלאכותית ומתנסים בהם ללא הרף. למשל, בקורס שמעבירה ד"ר חוה בן חורין, ועוסק בפיתוח חשיבה יצירתית וביקורתית, מתמקדים בין השאר ביכולת להעריך, לבקר ולהציג מידע, שתבוא לידי ביטוי בבדיקת מקורות המידע שהצ'ט התבסס עליהם, וברפלקציה שניתן לו על התשובות.

אסור לשכוח שבסופו של דבר אנחנו מנהלים שיחת צ'אט עם מודל סטטיסטי, שנכון לרגע זה לפחות, אין לו שום בעיה להמציא מידע על נושאים שאין לו בהם מושג. לכן אנחנו נצטרך ללמוד לא לקבל את הדברים כמו שהם. אני מניחה שיישומי הבינה המלאכותית ילכו וישתכללו, ואיכות התשובות שלהם תעלה, אבל דווקא התקלות שיש עכשיו מלמדות אותנו שיש להפעיל חשיבה ביקורתית באופן שיטתי.

בעידן שבו היקפי המידע עצומים, ומאתגר להפוך מידע לידע, המחשבה שניתן "לכסות את החומר" היא כבר לא רלבנטית. התפקיד של אנשי ההדרכה הוא במידה רבה גם להקנות ללומדים מיומנויות אשר יאפשרו להם להפוך ללומדים לכל החיים. כאשר אני מקבלת את הסטודנטים, כבר בשיעור הראשון, אני אומרת להם שנלמד במסגרת התואר הרבה תיאוריה ועקרונות, וגם נכיר הרבה מאוד כלים יישומיים, אבל הדבר הכי חשוב שהם ילמדו אצלינו זה איך ללמוד בעצמם, כי הטכנולוגיות ישתנו כל הזמן.

כשהידע זמין ונגיש כל כך, איך ישתנו שיעורי הבית והמטלות?

אני חושבת שמדובר בשינוי חיובי. היום, יש לנו נטייה לתת שיעורי בית ומטלות פחות רלוונטיות. ולכן, כניסה של יישומי בינה המלאכותית היא בשורה טובה, כיון שהיא תכריח את כל מי שעוסק בהוראה והדרכה, לשים יותר דגש על מיומנויות חשיבה גבוהות ויישומיות, ופחות על שינון, העתקה ומטלות הבנה פשוטות.

האם זה הסוף של למידה יחד, במסגרת של כיתות?

קשה מאוד להתנבא מה יהיו כיווני ההתפתחות. אבל אם אני צריכה לתת קריאת כיוון, אז אני דווקא צופה שברגע שתהליכי הלמידה הבסיסיים של העברת ידע יוכלו להיעשות מול טכנולוגיות כאלו ואחרות, והצורך בקשר בינאישי, עבודת צוות ומנטורינג, רק יעלה וגם יקבל מקום מרכזי יותר בתהליכי הוראה ולמידה. ראינו את זה גם בקורונה כשהרגשנו את הבדידות, בסופו של דבר כבני אדם, הקשר והמגע האישי חשובים לנו.

איך יראה שוק העבודה בעוד 10-15 שנה? יהיו תחומים שיושפעו יותר?

מוקדם עדיין לקבוע אילו תחומים יושפעו מהבינה המלאכותית ואיך יראה שוק העבודה העתידי. אבל אני מאמינה שתחום הלמידה שלצערי השתנה מעט מאוד ב- 200 השנים האחרונות, סוף סוף ישתנה…