עכשיו זה כבר ברור: ניהול מצבי חירום הוא מקצוע חיוני

מהקורונה דרך חרבות ברזל ועד למבצע “עם כלביא”, השנים האחרונות חשפו את הצורך הקריטי באנשי מקצוע המיומנים בניהול מצבי חירום ומשבר. החוג לתואר ראשון בניהול מצבי חירום ומשבר במכללה האקדמית רמת גן, מכשיר את הדור הבא של אנשי המקצוע בתחום, ובימים אלו, מרצים וסטודנטים כאחד, מוצאים את עצמם בעין הסערה, כשחומר הלימוד התיאורטי הופך למציאות אותה הם חיים, בזמן אמת.

01:30 בלילה, עוד שיחה נכנסת למוקד המבצעי של מד”א בגליל, ומיטל ברגמן, קצינת המשמרת, צריכה לבשר לתושב מודאג שיש פגיעה ישירה במרחק מטרים ספורים מביתו. “אני מנסה לחדד לתורנים שבסופו של דבר זה אזרחים כמוני כמוך, שהבית שלהם בין רגע נהרס.  במסגרת מה שאפשר לעשות, אנחנו נשתדל להפעיל את האזרח כמה שיותר כי אזרח פעיל זה אזרח מתמודד.”

מיטל היא סטודנטית לקראת סיום הלימודים בחוג לניהול מצבי חירום ומשבר, אליו נרשמה לאחר שחזרה ממשימת סיוע באוקראינה, עם מגן דוד אדום והצלב האדום הגרמני. “צברתי בלימודים כלים משמעותיים בניהול אירועי אסון ומשבר שאני מיישמת אותם בעבודה שלי, ביומיום”, היא מספרת. “אחד הדברים שמפתיעים אותי הוא עד כמה היבטים שנראו לי קודם לא משמעותיים, הופכים בשעת חירום לקריטיים. לדוגמה, בעבר לא הבנתי למה הדוברות של מד”א כל כך מזדרזת לקבל מאיתנו פרטים, עוד בעודנו מטפלים באירוע”, היא נזכרת. “אחרי התואר, אני מבינה שתקשורת לאזרח היא קריטית ביותר בנושא של חוסן. פתאום באמת רואים את כל מה שלמדנו במהלך הכמעט שנתיים האלה, הכל פתאום מיושם. בין אם זה רשות החירום הלאומית שנכנסה לתמונה, החוקים והתקנות במדינת ישראל בנושא החירום וחוק הגנה לעורף”.

כשהלימודים פוגשים את המציאות

רז, המשרת בקבע בפיקוד העורף, נמצא כרגע בהפסקה לצורך הלימודים, אך האירועים החזירו אותו לתפקיד החירום שלו. “אני חושב שהתואר הזה הוא תואר הכרחי לאנשים שמתעסקים היום במדינה בחירום”. בשנה הראשונה מתחילים בתמונה הכללית של המרכיבים שבונים את המוכנות בשלוש רמות: המדינה, הארגון והאדם הפרטי. בשנה השנייה צוללים יותר לעומק של הדברים. אחד הקורסים המעניינים ביותר שעברנו הוא קורס על התנהגות אוכלוסייה בחירום – זה מרכיב שהצבא לוקח מאוד ברצינות בהתנהלות מול חירום”.

ד”ר יעל עפרון, ראשת החוג, מדגישה שהמציאות הנוכחית מוכיחה עד כמה התחום הפך למקצועי. “כבר ברור היום שחירום זה מקצוע, לא ידע כללי. יש שפה שכל העוסקים בתחום חייבים לדבר אותה כדי לתפקד באופן אפקטיבי, ומי שלא מדבר את השפה – עלול להפריע. הלימודים נוגעים בכל היבטי החירום ונותנים ראיה רחבה מחילוץ והצלה ועד המשכיות של המשק – כולל אפילו לוודא שיש כסף בכספומטים, וכמובן פינוי, סעד וחללים”.

השפעה ישירה על מוכנות מדינת ישראל לשעת חירום

אור-אל סבן, גם היא סטודנטית בחוג, עובדת כיום בחטיבת המבצעים ברשות החירום הלאומית, תפקיד אליו הגיעה דרך היכרות עם ראש חטיבת המבצעים, אשר השתתף בפאנל מקצועי שנערך במכללה.

“אני מבצעת ניהול לוח זמנים מול לשכות בכירים במשרד הביטחון, מל”ל, אמ”ץ ומשרד ראש הממשלה, בקרה ומעקב אחר ביצוע משימות, תיאום מול חטיבת תשתיות לאומיות ומלאים אסטרטגיים, חטיבת מודיעין ותרחישי ייחוס ויישום של הידע האקדמי בביצוע משימות חטיבת המבצעים”.
“הדבר שהכי חשוב לי בתפקיד הוא ההשפעה הישירה שיש לעבודה שלי על מוכנות מדינת ישראל לשעת חירום. הידיעה שכל משימה שאני מבצעת יכולה בסופו של דבר להציל חיים או לשפר את התגובה בזמן אמת, מעניקה לי תחושת שליחות עמוקה”.

“הלימודים נתנו לי בסיס חזק להבנת המערכות, השחקנים והאתגרים האסטרטגיים שמרכיבים את תחום ניהול החירום בישראל. כלים כמו ניתוח סיכונים, בניית תוכניות עבודה, קבלת החלטות בתנאי לחץ והבנת מבנה מערכות השלטון – כולם השתלבו בצורה ישירה בתפקיד שלי. בזכות הלימודים, אני מגיעה לעבודה לא רק עם מוטיבציה, אלא גם עם הבנה מערכתית שמסייעת לי לתפקד בצורה מדויקת יותר ולהציע פתרונות יצירתיים”.

שפה אחידה, כלים ושיתופי פעולה בין הגופים המעורבים

לדברי ד”ר עפרון “ההכשרה נותנת ערך לאומי קריטי ומקצוע ניהול מצבי משבר וחירום הופך לחיוני, מבוקש ונדרש. כל מפעל היום מבין שאם נופל טיל על המפעל או בקרבתו – כשיש אדם שיודע מה עושים – זה יכול להציל חיי אדם ורכוש, ולזרז את החזרה לפעילות”.

“המרצים בחוג הם מומחים מנוסים ומובילים בתחומם, בארץ ובעולם, והם מביאים אל הכיתה מניסיונם המגוון בשטח. הידע הזה היה קיים אבל לא בצורה מסודרת וחסרה מסגרת הכשרה אחידה שמתכללת את הידע לאנשים בתחילת דרכם המקצועית. התוכנית נותנת לימודים מרוכזים של 360 מעלות – ידע, כלים, ניסיון מהעולם, פרוטוקולים והבנה שאפשר לתפקד איתם כמעט בכל זירה”.

אל”מ (מיל) אורי בן יהודה, ממרצי החוג, מדגיש: “אחת המטרות שלנו בתוכנית זה לחשוף כמה שיותר אנשים לעולם הזה ולהפוך אותם לסוג של שגרירים. גם אם חלק מהבוגרים לא יעסקו במקצוע, מספיק שהם ידעו איך לדבר עם השכנים שלהם בשעת חירום, וזה כבר יעזור”.

רז רואה יתרון גם בעצם ההיכרות בין אנשי מקצוע מתחומים שונים. “הסטודנטים מגיעים מכל מיני ארגונים – כמוני מפיקוד העורף, אנשים של כבאות והצלה, מד”א והמשטרה. החיבור הוא גם ברמה המקצועית אבל גם ברמה החברתית. אני מעריך שכשבני המחזור שלי יתקדמו לתפקידים בכירים ברשויות החירום, הקשרים שפיתחנו מאוד יסייעו להתנהלות המקצועית ולשיתוף הפעולה הקריטי כל כך לטיפול באירועי חירום.”
“עוד משהו שחשוב לי לציין”, מוסיף רז, “הוא ההתחשבות הרבה של המכללה, ובמיוחד של הרכזת שלנו, אסתי שמעוני, שממש יוצאת מגדרה כדי להתאים את הלימודים ללוחות הזמנים שלנו, כסטודנטים שגם עובדים, ובפרט לביטחוניסטים. זה לא מובן מאליו ואנחנו מאוד מעריכים את זה.

ומה הלאה?

רז רוצה להמשיך ללמוד ולהתמקצע ומציין שגם הוא וגם רבים מחבריו מקווים שבהמשך תפתח במכללה תוכנית גם ללימודים לתואר שני בתחום.

מיטל מסכמת: “העיסוק במצבי חירום הוא לחלוטין לא לכולם, אבל יש פה סיפוק מאוד משמעותי מבחינתי, ואני קמה עם חיוך לעבודה. אני יודעת שאני הולכת להציל חיים, לעזור לאנשים.”

גם אור-אל רואה את עצמה ממשיכה בדרך: “אני מקווה ורוצה להשתלב בעתיד בתפקידים אסטרטגיים בצמתים שבהם מתקבלות החלטות ביטחוניות-אזרחיות. המטרה שלי היא להוביל מהלכים רחבים ברמה הלאומית בתחומי הביטחון, החירום והמשילות. אני מתכננת להמשיך לתואר שני בתחום צבא וביטחון ולשלב בין ידע אקדמי לניסיון בשטח כדי להתקדם במערכת.”
ויש לה גם מסר לסטודנטים: “אל תחששו להעז ולחלום בגדול – גם אם התחום נראה מאתגר או מרוחק. ניהול משברים הוא לא רק מקצוע – זו תפיסת עולם, וזכרו שמשבר הוא גם הזדמנות לצמיחה אישית ומקצועית”.