מטפל באהבה | ראיון עם גלעד שוורץ, סטודנט בתוכנית להסבת אקדמאים לתואר ראשון בסיעוד
מטפל באהבה | ראיון עם גלעד שוורץ, סטודנט בתוכנית להסבת אקדמאים לתואר ראשון בסיעוד
ראיון עם גלעד שוורץ, סטודנט בתוכנית להסבת אקדמאים לתואר ראשון בסיעוד.
בגיל שבו רבים רק מתחילים את הקריירה המקצועית שלהם, לגלעד שוורץ, סטודנט בתוכנית להסבת אקדמאים לסיעוד יש כבר 11 שנות ניסיון מעשי במערך רפואת החירום, כמתנדב וכעובד במד"א.
גלעד בן 26, נשוי ואב לשניים, שירת בצבא כלוחם ביחידת "כפיר" והגיע אל האקדמית רמת גן לאחר 7 שנות לימוד בישיבה, שכללו לימוד תורה ולימודי תואר ראשון.
כיום, במקביל ללימודי הסיעוד, גלעד משלב גם עבודה כנהג אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ במד"א.
גלעד, מה הביא אותך לעסוק בתחום הטיפול והסיעוד?
תמיד התעניינתי בתחום הזה, וכנער, ההתנדבות במד"א הייתה הבחירה הטבעית ובהמשך התמקצעתי, עשיתי קורס חובשים וקורס נהגי אמבולנס.
אני מאוד אוהב את תחום רפואת החירום, את האדרנלין, האתגר וגם את הגיוון הרב בעבודה עם כל סוגי האוכלוסיות מיולדות, דרך מקרי טראומה של תאונות דרכים ופציעות של ילדים ועד לאוכלוסייה מבוגרת ולמקרי קוצר נשימה, התקפי לב ועוד.
הסיוע הראשוני שאנחנו נותנים בדרך לבית החולים יכול לכלול טיפול תרופתי, הנשמתי או מייצב. עם הזמן, יש כבר היכרות עם הפתולוגיות, והניסיון מאוד תורם ליכולת לאבחן ולזהות מידע רלבנטי בזירת האירוע, שעשוי לתת ערך מוסף לצוות הרפואי שמקבל את המטופל.
האם לימודי הסיעוד תורמים לעבודה שלך במד"א?
יש הרבה משותף בין לימודי הסיעוד לתחום רפואת החירום בו אני עוסק במסגרת מד"א. כשהתחלתי ללמוד סיעוד במכללה, היה לי ניסיון והיכרות טובה עם מערך בתי החולים, הצוות והציוד, והיום אני מרגיש שהידע שרכשתי בתוכנית והניסיון הקליני בהתנסות המעשית, תורם ליכולת שלי לאבחן ולהבין פתולוגיות בעבודה שלי במד"א.
אחד ההבדלים הגדולים בין התחומים הוא שבמד"א העבודה שלנו מסתיימת כשאנחנו מעבירים את המטופל לידי צוות בית החולים, ולא תמיד יש לנו את האפשרות לדעת מה קרה לאחר מכן. באחת הפעמים שהייתי כונן, הוזעקתי לטפל באדם שחש ברע בקרבת מקום מגורי. התחלנו בהחייאה, חיברנו אותו לדפיברילטור והבאנו אותו לבית החולים. לאחר מספר ימים הוא שלח לנו סרטון תודה וזהו אחד המקרים המרגשים ביותר שאני הכי זוכר עד היום.
כמטפלים, יש המון סיפוק בעבודה שלנו, וכמובן פוגשים גם לא מעט צער וכאב. במשך השנים לומדים לעשות את ההפרדה הרגשית בין העבודה לבית, כדי לשמור על הנפש.
ומה התוכניות שלך להמשך הדרך?
לאחר סיום הלימודים אני מקווה להשתלב בתחום הסיעוד בטיפול נמרץ, בחדרי ניתוח או במערך הקרדיולוגי, ואני שוקל גם להמשיך ללימודי רפואה.